בדיקות מים באקווריום: pH, אמוניה, ניטריט וניטרט בשפה פשוטה

מים צלולים אינם בהכרח מים טובים. החומרים שמסכנים דגים, ובראשם אמוניה וניטריט, שקופים לחלוטין ואין להם ריח. הדרך היחידה לדעת מה קורה באקווריום היא לבדוק את המים, וזו הסיבה שערכת בדיקות היא הכלי החשוב ביותר של בעל אקווריום אחרי הפילטר.

במדריך הזה נסביר בשפה פשוטה מה כל ערך אומר, מה הטווח התקין, כל כמה זמן כדאי לבדוק ומה עושים כשהתוצאה לא טובה. המדריך מתייחס לאקווריום מים מתוקים, ובסופו יש כמה מילים על מערכות ימיות.

הערכים שחשוב להכיר

אמוניה

אמוניה נוצרת מהפרשות הדגים ומכל חומר אורגני שנרקב. זה הרעל המסוכן ביותר באקווריום. הערך התקין הוא אפס, וכל תוצאה מעל אפס היא סימן שהמערכת הביולוגית לא עומדת בעומס. אמוניה מופיעה בעיקר באקווריום חדש, אחרי תמותה של דג שלא הוצא, אחרי האכלת יתר או אחרי פגיעה בפילטר.

ניטריט

ניטריט הוא השלב השני בפירוק האמוניה, וגם הוא רעיל. הוא פוגע ביכולת של הדם לשאת חמצן, ולכן דגים שנחשפים אליו נושמים מהר ונראים מותשים. גם כאן הערך התקין הוא אפס.

ניטרט

ניטרט הוא התוצר הסופי של המערכת הביולוגית. הוא מזיק רק בריכוז גבוה, אבל הוא מצטבר כל הזמן. מומלץ לשמור אותו מתחת ל-20 מיליגרם לליטר, ולא לתת לו לעבור 40. הדרך להוריד ניטרט היא פשוטה, ומתוארת במדריך שלנו על החלפת מים חלקית.

pH, רמת החומציות

סולם ה-pH מודד כמה המים חומציים או בסיסיים. 7 הוא ערך ניטרלי, מתחתיו חומצי ומעליו בסיסי. רוב דגי האקווריום הנפוצים מסתדרים היטב בטווח של 6.5 עד 8. מי הברז בישראל נוטים להיות מעט בסיסיים, ולרוב הדגים זה מתאים.

הנקודה החשובה היא שיציבות חשובה יותר מהמספר עצמו. דג שחי ב-pH של 7.8 יציב יהיה בריא יותר מדג שחי במים שקופצים בין 6.8 ל-7.6. לכן לא ממהרים להוסיף חומרים שמורידים או מעלים pH בלי סיבה ממשית.

קשיות כללית וקשיות קרבונטית

הקשיות הכללית, שמסומנת GH, מודדת את כמות המינרלים במים, בעיקר סידן ומגנזיום. הקשיות הקרבונטית, שמסומנת KH, מודדת את היכולת של המים לשמור על pH יציב. כש-KH נמוך מאוד, ה-pH עלול לצנוח בפתאומיות. בארץ המים קשים יחסית, ולכן הבעיה הזו נדירה, אלא אם משתמשים במים מטוהרים או במצע שמרכך מים.

טמפרטורה

לא בדיקה כימית, אבל ערך שבודקים כל יום. דגים טרופיים צריכים 24 עד 26 מעלות, ודגי זהב מעדיפים מים קרירים יותר. בקיץ הישראלי המים עלולים להתחמם מעבר לטווח, וכתבנו על זה במדריך לאקווריום בקיץ.

טבלת ערכים תקינים לאקווריום מים מתוקים

ערכת טיפות או סטריפים

יש שני סוגים עיקריים של ערכות. סטריפים הם רצועות שטובלים במים לכמה שניות ומשווים לטבלת צבעים. הם מהירים ונוחים, אבל פחות מדויקים, ורובם לא בודקים אמוניה. ערכות טיפות דורשות למלא מבחנה, להוסיף מספר טיפות ולחכות כמה דקות. הן מדויקות יותר, ולאורך זמן גם משתלמות יותר.

ההמלצה שלנו: ערכת טיפות לאמוניה, לניטריט ולניטרט, וסטריפים לבדיקה מהירה של pH וקשיות. חשוב לבדוק את תאריך התפוגה, כי חומרי בדיקה ישנים נותנים תוצאות שגויות.

איך בודקים נכון

• לוקחים מים מאמצע האקווריום, ולא מפני השטח.
• שוטפים את המבחנה במי האקווריום לפני הבדיקה, ובמי ברז אחריה.
• מנערים את בקבוקי הטיפות לפי ההוראות. בבדיקת ניטרט זה קריטי לתוצאה.
• מחכים בדיוק את הזמן שכתוב, וקוראים את הצבע באור יום על רקע לבן.
• רושמים את התוצאות עם תאריך. מגמה לאורך שבועות מלמדת יותר מבדיקה בודדת.

כל כמה זמן בודקים

• אקווריום חדש. פעמיים בשבוע עד שההרצה מסתיימת. על התהליך כולו אפשר לקרוא במדריך על הרצת אקווריום חדש.
• אקווריום יציב. פעם בשבועיים עד חודש, לפני החלפת המים.
• אחרי שינוי. דגים חדשים, פילטר חדש, טיפול תרופתי או הפסקת חשמל ארוכה מצדיקים בדיקה אחרי יומיים שלושה.
• כשמשהו נראה לא בסדר. דג שמתנהג מוזר, מים עכורים או תמותה. בדיקת מים היא תמיד הצעד הראשון.

מה עושים כשערך יוצא מהטווח

אמוניה או ניטריט מעל אפס. מחליפים מיד 30 עד 50 אחוז מהמים עם מייצב מים, מפסיקים להאכיל ליום או יומיים ובודקים שוב למחרת. חוזרים על ההחלפה עד שהערכים מתאפסים, ומחפשים את הסיבה: דג מת, פילטר סתום או יותר מדי דגים.

ניטרט גבוה. מחליפים מים בכמה מנות, 20 עד 30 אחוז בכל יום או יומיים, ולא הכול בבת אחת. אחר כך מגדילים את תדירות ההחלפות הקבועה או מצמצמים האכלה.

pH שירד בפתאומיות. בדרך כלל סימן לקשיות קרבונטית נמוכה או להצטברות פסולת. החלפות מים קבועות פותרות את רוב המקרים. לא מתקנים pH בבת אחת, כי קפיצה חדה מסוכנת יותר מהערך הנמוך.

כשדגים כבר נראים חולים והערכים לא מסתדרים, כדאי לקבל עזרה. במסגרת טיפול במחלות דגים ומים עכורים אנחנו בודקים את המים במקום, מאתרים את מקור הבעיה ומייצבים את האקווריום.

ערכים חריגים הם ברוב המקרים ההסבר לדגים שנחלשים בלי סיבה נראית לעין. את הקשר בין תוצאות הבדיקות לבין מה שרואים באקווריום פירטנו במדריך על הסיבות לתמותת דגים.

ומה לגבי אקווריום ימי

במים מלוחים בודקים את כל מה שנבדק במים מתוקים, ומוסיפים מליחות, קשיות קרבונטית, סידן, מגנזיום ופוספט. הטווחים צרים יותר, והאלמוגים רגישים לשינויים קטנים. על הטיפול במערכות האלה אפשר לקרוא בעמוד אחזקת אקווריום מים מלוחים.

כשתוצאת בדיקה מחייבת להוסיף תכשיר, המינון נקבע לפי נפח המים האמיתי ולא לפי הערכה. מחשבון המינון לתכשירים מחשב את הכמות המדויקת לאקווריום שלכם.

בדיקה קבועה בלי להתעסק בזה

לא כל אחד רוצה להחזיק מבחנות בבית, וזה בסדר גמור. לקוחות המנוי שלנו מקבלים בדיקת מים כחלק מהביקור, יחד עם ניקיון והחלפת מים, כך שמגמה בעייתית מתגלה הרבה לפני שהדגים מרגישים אותה. אנחנו מגיעים לכל גוש דן, בימים ראשון עד חמישי מ-07:00 עד 22:00 ובימי שישי עד 14:00.