מחשבון מצע לאקווריום

כמה שקיות חצץ או חול צריך לקנות לאקווריום? זו אחת השאלות הראשונות בכל הקמה, וקל מאוד לטעות בה: קונים מעט מדי וחוזרים לחנות, או קונים יותר מדי ונשארים עם שקים במחסן. המחשבון שלפניכם מחשב את כמות המצע בקילוגרמים ובליטרים לפי מידות האקווריום, עובי השכבה שאתם רוצים וסוג החומר, ומתרגם את התוצאה למספר שקיות.

איך משתמשים במחשבון המצע

מודדים את האורך ואת הרוחב של בסיס האקווריום בסנטימטרים ומזינים אותם. אחר כך בוחרים את עובי השכבה הרצוי. אם אתם מתכננים שיפוע, כלומר שכבה נמוכה מלפנים וגבוהה מאחור, הזינו את העובי בחזית ואת העובי בגב והמחשבון ישתמש בממוצע שביניהם.

בשלב האחרון בוחרים את סוג המצע ואת גודל השקית שנמכרת בחנות. התוצאה מציגה את המשקל הנדרש, את הנפח בליטרים ואת מספר השקיות, מעוגל כלפי מעלה. אם אינכם בטוחים במידות, אפשר למדוד את האקווריום מבחוץ ולהפחית את עובי הזכוכית, כפי שמוסבר במחשבון נפח האקווריום.

איך מחשבים כמות מצע

החישוב עצמו פשוט. מכפילים אורך ברוחב ובעובי השכבה, כולם בסנטימטרים, ומחלקים באלף. כך מתקבל נפח המצע בליטרים. את הנפח מכפילים במשקל הסגולי של החומר, כלומר כמה קילוגרמים שוקל ליטר אחד ממנו.

• חצץ: בערך 1.5 קילוגרם לליטר.
• חול: בערך 1.6 קילוגרם לליטר, כי הגרגירים צפופים יותר.
• אדמת צמחייה (סויל): בערך קילוגרם אחד לליטר. היא קלה ונמכרת בדרך כלל לפי ליטרים.
• חול ארגוניט לאקווריום ימי: בערך 1.45 קילוגרם לליטר.

דוגמה: אקווריום באורך 100 ס"מ וברוחב 40 ס"מ עם שכבת חצץ של 5 ס"מ. הנפח הוא 100 כפול 40 כפול 5 חלקי 1,000, כלומר 20 ליטר מצע. במשקל סגולי של 1.5 מדובר ב-30 קילוגרם, שהם שלוש שקיות של 10 קילוגרם. המספרים הם הערכה טובה, והמשקל המדויק משתנה מעט בין יצרנים ובין גדלים של גרגירים.

איזה עובי שכבה לבחור

העובי תלוי במה שאתם מתכננים לגדל. באקווריום דגים בלי צמחים חיים מספיקה שכבה של 3 עד 5 ס"מ. היא נראית טוב, מחזיקה קישוטים במקום וקלה לניקוי. שכבה עבה מדי באקווריום כזה רק אוספת לכלוך.

באקווריום צמחייה צריך 6 עד 8 ס"מ, כדי שלשורשים יהיה מקום להיאחז ולהתפתח. מקובל לבנות שיפוע: 4 עד 5 ס"מ בחזית ו-8 עד 10 ס"מ בגב. השיפוע יוצר תחושת עומק יפה, והצמחים הגבוהים שנשתלים מאחור מקבלים שכבה עמוקה יותר. עוד על הקמה כזאת במדריך אקווריום צמחייה למתחילים.

באקווריום ימי מקובלת שכבה דקה של 2 עד 4 ס"מ של חול ארגוניט. שכבה עבה מאוד בחול עדין עלולה ליצור אזורים בלי חמצן, ולכן עדיף לא להגזים. למי שמקים מערכת ימית כדאי לקרוא גם על שירות אקווריום מים מלוחים שלנו.

חצץ, חול או אדמת צמחייה: מה ההבדל

חצץ הוא הבחירה הנפוצה והסלחנית ביותר. המים עוברים בין הגרגירים, הלכלוך נשאב בקלות בסיפון, והוא מתאים לרוב דגי המים המתוקים. כדאי לבחור גרגירים מעוגלים בגודל 2 עד 5 מילימטר, ולהימנע מחצץ חד אם יש דגי קרקעית.

חול נראה טבעי ומתאים במיוחד לדגי קרקעית כמו קורידורס, שמחפשים בו מזון בעזרת השפמים. הלכלוך נשאר על פני החול ולא שוקע פנימה, ולכן קל לראות אותו ולשאוב אותו. מצד שני, חול עדין נדחס עם הזמן, וכדאי לערבב אותו בעדינות מדי פעם.

אדמת צמחייה היא מצע פעיל שמכיל חומרי הזנה ומוריד מעט את רמת החומציות של המים. היא מצוינת לצמחים, אבל מתפרקת אחרי שנתיים או שלוש ואינה אוהבת שאיבה אגרסיבית. באקווריום כזה חשוב לשמור על איזון בין צמחים, דשן ודגים, ואת כמות הדגים אפשר לבדוק במחשבון כמות הדגים.

טיפים לפני ששופכים את המצע

חצץ וחול שוטפים היטב לפני השימוש. ממלאים דלי עד שליש, מזרימים מים ומערבבים ביד עד שהמים יוצאים כמעט צלולים. אדמת צמחייה, לעומת זאת, לא שוטפים בכלל, כי היא מתפוררת. מי שמדלג על השטיפה מקבל אקווריום עכור למשך ימים.

כשממלאים מים על מצע חדש, מניחים צלחת או שקית ניילון על המצע ושופכים עליה לאט. כך המים לא חופרים בורות והמצע נשאר במקום. חשוב לזכור שהמצע תופס נפח: 20 ליטר חצץ מורידים כ-12 עד 14 ליטר מנפח המים בפועל, וזה משפיע על חישובי מינון של תרופות ומטפלי מים.

איך שומרים על המצע נקי לאורך זמן

שאריות מזון והפרשות שוקעות אל המצע ומתפרקות שם. אם לא מוציאים אותן, רמת הניטראט עולה והאצות חוגגות. הפתרון הוא שאיבה בסיפון בכל החלפת מים: נועצים את הפעמון בחצץ, נותנים ללכלוך לעלות ועוברים לנקודה הבאה. בכל פעם מנקים בערך שליש עד חצי מהשטח, כדי לא לפגוע בחיידקים המועילים שחיים במצע.

שאיבה יסודית של המצע היא חלק קבוע מכל ביקור שלנו. מי שרוצה שהעבודה הזאת תיעשה בלי להרטיב את הרצפה מוזמן להכיר את שירות ניקוי האקווריום. טיפול מתחיל ב-400 ש"ח, ובאקווריום גדול עד 700 ש"ח לטיפול.

מתכננים אקווריום חדש ורוצים שמישהו ילווה אתכם מהמצע ועד הדגים? אפשר לקרוא על שירות הקמת אקווריום ולקבל מאיתנו הצעה מסודרת.