מי ברז לאקווריום: כלור, קשיות ומה עושים לפני שממלאים

כמעט כל אקווריום ביתי בישראל מתמלא במי ברז, וזה בסדר גמור. המים שיוצאים מהברז נקיים ובטוחים לשתייה, אבל הם הוכנו לבני אדם ולא לדגים. החומר ששומר עליהם נקיים בצנרת פוגע בזימים ובחיידקים הטובים שבמסנן, והרכב המינרלים שלהם מתאים לחלק מהדגים יותר מאשר לאחרים. החדשות הטובות הן שההכנה פשוטה, זולה ולוקחת דקות ספורות.

במדריך הזה נעבור על מה שיש במי הברז, איך מכינים אותם נכון לפני שהם נכנסים לאקווריום, ומתי כדאי לשקול מים מסוג אחר.

מה יש במי הברז שמפריע לדגים

שלושה דברים מעניינים אותנו: חומר החיטוי, הקשיות וה-pH. חומר החיטוי הוא הבעיה הדחופה, כי הוא פוגע בדגים מיד. שני האחרים קובעים אילו דגים וצמחים ירגישו טוב במים שלכם לאורך זמן.

כלור וכלוראמין

ספקי המים מוסיפים למים חומר חיטוי כדי שלא יתפתחו בהם חיידקים בדרך אל הבית. ברוב המקרים מדובר בכלור, ולעתים בתרכובות קרובות אליו. לדגים הכלור צורב את הזימים, ולחיידקים המועילים שבמסנן הוא קטלני. מי שמחליף כמות גדולה של מים בלי לנטרל כלור עלול לפגוע במושבת החיידקים ולהחזיר את האקווריום אחורה, אל שלב ההרצה הביולוגית של האקווריום.

קשיות

המים ברוב אזורי הארץ קשים יחסית, כלומר עשירים בסידן ובמגנזיום. זו הסיבה לאבנית בקומקום, וזו גם הסיבה לפס הלבן שמצטבר על שפת הזכוכית. לדגים רבים המים הקשים דווקא נוחים: גופי, מולי, פלאטי, דגי זהב וציקלידים אפריקאיים מסתדרים איתם מצוין. דגים שמקורם בנהרות רכים, כמו דיסקוס או חלק מהטטרות העדינות, יתקשו יותר.

רמת ה-pH

מי הברז בישראל נוטים להיות מעט בסיסיים. גם כאן, רוב הדגים הנפוצים בחנויות גדלו במים כאלה ומורגלים אליהם. חשוב יותר שה-pH יהיה יציב מאשר שיהיה מושלם, ולכן עדיף לבחור דגים שמתאימים למים שלכם ולא להילחם במים בעזרת תוספים.

איך מנטרלים כלור

יש שתי דרכים מקובלות, ולכל אחת יתרון משלה.

• נוזל נגד כלור: כמה טיפות לפי ההוראות שעל הבקבוק, ערבוב קצר, והמים מוכנים בתוך דקות. זו הדרך הבטוחה והמהירה, והיא מנטרלת גם תרכובות כלור יציבות יותר.
• השהיית המים: ממלאים דלי או מיכל פתוח ומשאירים אותו כיממה. הכלור מתנדף לבד, ואבן אוויר מזרזת את התהליך. השיטה חינמית, אבל היא לא מסלקת תרכובות יציבות ודורשת תכנון מראש.

ברוב הבתים נוזל נגד כלור הוא הבחירה הנוחה. בקבוק קטן מספיק לחודשים ארוכים, והמינון נקבע לפי נפח המים שמוסיפים ולא לפי נפח האקווריום כולו. אם אתם לא בטוחים כמה ליטרים אתם מחליפים, מחשבון החלפת המים נותן את המספר בתוך שניות.

טמפרטורה: הפרט שרבים שוכחים

מים קרים מדי שנשפכים לאקווריום טרופי גורמים לדגים ללחץ, ולחץ פותח דלת למחלות. בחורף מי הברז בישראל קרים בהרבה ממי האקווריום, ובקיץ הם יכולים להיות חמים ממנו. המטרה היא הפרש של מעלה או שתיים לכל היותר.

הדרך הפשוטה היא לערבב בדלי מים קרים עם מעט מים חמים ולבדוק עם מדחום או עם היד. מי שיש לו דוד שמש ישן עם מים שעמדו זמן רב יעדיף לחמם מים בקומקום ולהוסיף אותם לדלי. דגים רגישים במיוחד לקפיצות חדות, ולכן שווה להשקיע בזה חצי דקה. מי שרואה נקודות לבנות על הדגים אחרי החלפת מים קרה ימצא הסבר במדריך על מחלת הנקודות הלבנות.

סדר פעולות נכון במילוי ובהחלפה

1. ממלאים דלי נקי שמשמש רק לאקווריום, בלי שאריות של חומרי ניקוי.
2. משווים את הטמפרטורה למי האקווריום.
3. מוסיפים נוזל נגד כלור לפי כמות המים בדלי ומערבבים.
4. שופכים לאט, על צלחת או על כף היד, כדי לא להרים את המצע.
5. מפעילים מחדש את המסנן ואת גוף החימום אם כיביתם אותם.

מי שממלא ישירות מצינור צריך להוסיף את הנוזל לאקווריום לפני שהמים נכנסים, ובמינון שמתאים לכל הכמות שתיכנס. את כל התהליך, כולל כמה מים להחליף ובאיזו תדירות, פירטנו במדריך איך מחליפים מים באקווריום.

מים חמים מהברז, מים מסוננים ומים מינרליים

לא כל מקור מים בבית מתאים באותה מידה.

• מים חמים מהדוד: מותר להשתמש בכמות קטנה כדי להשוות טמפרטורה, אבל לא כמקור עיקרי. בדוד ובצנרת החמה מצטברים משקעים ומתכות.
• מים ממתקן ביתי או מבר מים: מסנן פחם פשוט מוריד כלור וטעם, אבל לא משנה את הקשיות. המים מתאימים, ועדיין כדאי לבדוק אותם פעם אחת.
• מים מאוסמוזה הפוכה: כמעט נטולי מינרלים. הם חיוניים לאקווריום ימי ושימושיים לדגים של מים רכים, אבל אסור למלא בהם אקווריום מתוק בלי להחזיר מינרלים.
• מים מינרליים בבקבוקים: יקרים ומיותרים ברוב המקרים, וההרכב משתנה ממותג למותג.
• מים מהמזגן: לא מתאימים. הם חסרי מינרלים ועלולים להכיל מתכות ולכלוך מהמאייד.

באקווריום ימי התמונה שונה: שם מקובל להכין את המים ממי אוסמוזה וממלח ייעודי, משום שגם ריכוז קטן של חנקות או פוספט במי הברז מזין אצות. מי שמתחיל בתחום ימצא את היסודות במדריך על אקווריום ימי למתחילים.

כדאי לבדוק את מי הברז פעם אחת

בדיקה אחת של המים היישר מהברז חוסכת הרבה ניחושים. היא מראה מה ה-pH והקשיות שמהם אתם מתחילים, ואם יש במים חנקות או פוספט עוד לפני שהדגים הוסיפו משהו. הערכים משתנים מעיר לעיר ולפעמים גם בין עונות, בהתאם למקור שממנו מגיעים המים באותה תקופה. איך קוראים את התוצאות מוסבר במדריך על בדיקות מים לאקווריום.

אם הערכים באקווריום שונים מאוד מהערכים בברז, זה סימן שמשהו בתוך האקווריום משנה אותם: אבנים גיריות, מצע לא מתאים או החלפות מים נדירות מדי. במקרה כזה לא ממהרים לתקן בבת אחת. מחליפים כמויות קטנות לעתים קרובות יותר, כדי שהדגים יתרגלו בהדרגה.

טעויות נפוצות עם מי ברז

• שטיפת חומרי הסינון מתחת לברז. הכלור הורג את החיידקים הטובים, ולכן שוטפים אותם רק במים שנשאבו מהאקווריום.
• החלפה של כל המים בבת אחת. השינוי החד בערכים מסוכן יותר מהלכלוך שרציתם לסלק.
• מינון כפול של נוזל נגד כלור כדי להיות בטוחים. מינון סביר לא מזיק, אבל אין בכך תועלת.
• שימוש בדלי שבו שוטפים רצפה. שאריות של חומר ניקוי קטלניות לדגים גם בכמות זעירה.
• ניסיון להוריד pH בתוספים בלי להבין את הקשיות. הערך קופץ חזרה בתוך ימים והדגים סובלים מהתנודות.

מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע

אם הדגים מגיבים רע אחרי כל החלפת מים, אם המים מתעכרים שוב ושוב, או אם אתם מחזיקים דגים רגישים ואינכם בטוחים שהמים מתאימים להם, שווה לתת למישהו מנוסה לבדוק את התמונה כולה. במסגרת תחזוקה שוטפת לאקווריום אנחנו מחליפים מים בצורה מבוקרת ומתאימים את קצב ההחלפות לאקווריום ולדגים שבו.

אנחנו עובדים בגוש דן כבר יותר מ-8 שנים, עם אקווריומים של מים מתוקים ושל מים מלוחים. לשאלות ולתיאום ביקור אפשר להתקשר ל-055-966-3274 או להשאיר פרטים בדף יצירת הקשר.